בתקשורת
נקודה, סוף הסיפור״
הבינה המלאכותית נכנסת לכל תחום בחיינו, אך האם היא יכולה לשמש גם כמשענת נפשית? כתבה מרתקת מערוץ 13 בוחנת את התופעה המדאיגה של משתמשים ההופכים את הצ’אטבוטים למטפלים האישיים שלהם, ואת המחיר הכבד שזה עלול לגבות.
בסרטון זה נחשף:
מהי “פסיכוזת AI”? תופעה בה משתמשים מפתחים קשר רגשי עמוק עם טכנולוגיה חסרת תודעה, עד כדי טשטוש הגבול בין מציאות לדמיון.
סכנת ה”סינקופטיות”: מדוע הנטייה של ה-AI לרצות את המשתמש ולתת לו תוקף (“להגיד לו מה שהוא רוצה לשמוע”) עלולה להיות הרסנית במצבים נפשיים מורכבים
ההבדל שבין כלי עבודה למטפל: מדוע בינה מלאכותית יכולה לחסוך חודש עבודה, אך נכשלת כשהיא נדרשת להבין את נפש האדם ללא היכרות אישית
סיפורי מקרה והשלכות קיצוניות: מה קורה כשנערים מחליפים אינטראקציה אנושית בשיחה עם בוט, וכיצד זה הוביל למקרי קצה ולתביעות ענק נגד חברות הטכנולוגיה
כאנשי מקצוע וכמשתמשים יומיומיים ב-AI, עלינו להבין את הכוח והעוצמה של הכלים הללו. הסרטון מדגיש כי ה-AI יכול להיות כלי תומך נהדר, אך לעולם לא תחליף לקשר אנושי מקצועי. חשיבה ביקורתית היא תנאי סף לשימוש מושכל בטכנולוגיה
איפה עובר הגבול בין שימוש יעיל ב-AI לבין פיתוח תלות מסוכנת? בראיון מיוחד לערוץ הכנסת, אדית שטיינברג צוללת אל שאלת האחריות בעידן הבינה המלאכותית.
בראיון זה תמצאו מידע על הצד האפל של הטכנולוגיה: הבנת הסיכונים הנפשיים והתפתחות התלות בצ’אטבוטים, במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות וצעירים
מי באמת אחראי? דיון על חובתם האתית של מפתחי האלגוריתמים מול הצורך ברגולציה ממשלתית הדוקה מנהיגות ומודעות: מדוע מודעות היא הכלי החשוב ביותר שלנו כיום, וכיצד מבוגרים, הורים ומנהלים צריכים לקחת פיקוד על האירוע
הבינה המלאכותית מעניקה לנו “יכולות על”, אך ללא מצפן מוסרי וניהול סיכונים מושכל, היא עלולה לגבות מחיר יקר. צפו בראיון המלא כדי להבין איך לנווט את הארגון ואת המשפחה שלכם בבטחה בעולם החדש.
בעולם שבו טכנולוגיית ה-AI מתקדמת מהר יותר מהיכולת שלנו לייצר חסמים אתיים, פרשת “כלי העריכה של Grok” מבית אילון מאסק (X) מהווה תמרור אזהרה בוהק. בראיון שנערך בערוץ 13, ניתחנו את המשמעויות של פריצת הקווים האדומים והנגשת כלי עריכה גרפיים עוצמתיים ללא “מעקות בטיחות” (Guardrails).
הראיון צולל אל עומק הדילמה שבין חופש ביטוי מוחלט לבין הגנה על הפרטיות ועל כבוד האדם. בעוד שחברות כמו OpenAI או Google משקיעות משאבי עתק בחסימת שימושים זדוניים, המודל של Grok מדגים מה קורה כשהטכנולוגיה הופכת ל”פרועה” ונגישה לכל דורש ללא סינון.
חלק מנקודות המפתח שעלו בדיון: קלות השימוש כגורם סיכון, שאלת האחריות התאגידית, האתגר החדש של עולם התוכן – אובדן היכולת להבחין בין תמונה אמיתית לזיוף AI מושלם.
הטמעת AI דורשת לא רק ידע טכני, אלא קודם כל מצפן אתי וניהול סיכונים. הכלים הללו מעניקים לנו כוח אדיר, אך ללא רגולציה פנימית וחיצונית, הם עלולים להפוך לנכס מסוכן.
בעולם שבו דגימה קולית קצרה וסרטון של 30 שניות מספיקים כדי לייצר מציאות אלטרנטיבית, שאלת האמינות הופכת לאתגר המקצועי והחברתי הגדול של זמננו. בראיון מיוחד לערוץ 13, אנו בוחנים את הצד האפל של טכנולוגיית הדיפ-פייק (Deepfake) ואת השפעותיה על התפיסה האנושית. בדיון נדון בנושאים הבאים: אובדן האמת הדיגיטלית: איך ה-AI משכפל קול ומראה ברמת דיוק שחומקת מהעין האנושית. הונאות ואיומי אבטחה:
משימוש בקולות משוכפלים לסחיטה ועד לקמפיינים שקריים בזירה המדינית. חסינות דיגיטלית: הכלים הטכנולוגיים והחשיבה הביקורתית שחובה לאמץ כדי לזהות זיוף. המחיר החברתי: ההשלכות על בני נוער ועל בריאות הנפש בעידן הפוסט-אמת.
הבינה המלאכותית לא הולכת לשום מקום – היא רק תהפוך לחדה ומשכנעת יותר. צפו בראיון כדי להבין איך לבנות “מצפן של אמת” בעולם של זיופים מושלמים.
